התיקים המורכבים, הסבוכים והרגשיים ביותר בתהליך הגירושין הינם תיקי המשמורת ונושא חלוקת זמני השהות של הילדים עם הוריהם.
כיום, בעת פירוד ההורים, קיימת נטייה להעניק להורים "משמורת משותפת" או "אחריות הורית שווה" שמקטינה את הסכסוך על הגדרת מיהו ההורה המשמורן. משמורת משותפת הינו הסדר משפטי על פיו לשני ההורים הגדרה הורית שווה. בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד דורשת שלא תיווצר היררכיה בין ההורים לאחר פרידתם ושהם יהיו במעמד הורי שווה אף אם חלוקת זמני השהות אינה שווה.
בשנים האחרונות אנו ערים למהפכה בתפיסה החברתית ואף המקצועית ביחס לחשיבות ההגדרה של הורות משותפת בקרב ההורים הגרושים ובקרב ילדיהם.
משמורת משותפת אינה מוגדרת בחוק הישראלי, אלא היא יציר הפסיקה. המשמעות המקובלת למשמורת משותפת היא הסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים של ילדיהם, וזוכים להגדרה "שווה", בהתאם לכך, חולקים שני ההורים במשותף את גידול הילדים וחינוכם. במשמורת משותפת הילד חווה שני בתים ומתגורר בהם לסירוגין באופן שווה בד"כ, אם כי אין חובה כי זמני השהות יהיו שוויוניים לחלוטין. משמורת משותפת יוצרת שוויון בין ההורים בעיני עצמם ובעיני הילד, ללא מתן עדיפות או אפליה לאחד ההורים, ההורים חולקים ביניהם הורות שווה ומעשירה, ובכך שניהם מהווים דמויות משמעותיות בחיי הילד, ללא תוויות או כותרות המקנות כביכול עדיפות לאחד ההורים.
מונח "המשמורת" ריק מתוכן, בעוד שה"אפוטרופסות" הוא המושג המרכזי המגדיר את האחריות ההורית בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962. האפוטרופסות היא זו אשר מעניקה להורה את הזכות להחליט בנוגע לטיפול הרפואי בילד, החובה והזכות לדאוג לצרכיו כמו גם לנכסיו של הילד, לקבוע החלטות בנוגע לחינוך שלו וכיוצ"ב.
אם בעבר היו נדרשים התקיימותם של מספר תנאים לשם קביעת משמורת משותפת כגון שיתוף פעולה ותקשורת טובה בין ההורים, מגורים בסמיכות זה לזו וכיוצ"ב שהרי כיום קובעים בתי המשפט משמורת משותפת גם במצבים בהן לא קיימת תקשורת טובה או שיתוף פעולה בין ההורים, וזאת מן הטעם כי המאבק על עצם הכותרת של החזקת הילדים מזיק לילדים ואילו אחריות הורית משותפת תאפשר לשני ההורים לבטא בצורה מיטבית את הורותם.
כאשר קיימת מחלוקת בין ההורים בנוגע להחזקת הילדים, ימנה ביהמ"ש ברוב המקרים עו"ס לסדרי דין מטעם הרווחה אשר תיכנס לעובי הקורה, תיפגש עם הצדדים ועם הילדים, תעשה ביקורי בית, תשוחח עם הגורמים החינוכיים ותגיש לביהמ"ש תסקיר בו תמליץ על הסדר המשמורת וזמני השהות אשר מתאימים לדעתה למשפחה זו.
בניגוד לעבר בו כמעט באופן אוטומטי ניתנה משמורת בלעדית לאם ו"הסדרי ראיה" של פעמיים בשבוע למס' שעות וכל שבת שניה לאב, שהרי כיום "הסדר המשמורת המשותפת" נפוץ עד מאוד ומשרד הרווחה פועל לקדם את נושא האחריות ההורית המשותפת, כיום יותר ויותר עו"סיות מכירות ומיישמות את המלצות ועדת שניט ואת חשיבותו של האב בחיי ילדיו וממליצות על הסדר של משמורת משותפת לצד זמני שהות רחבים.
בהתאם לפסיקה ולמגמה המתגבשת, קיימת חשיבות רבה להגדרה הורית שווה:
קביעת מעמד שווה לשני ההורים יהא בה להגדיר ולחדד את מעמדם בעיני הקטינים ובכך לתרום לטובתם"
במסגרת הנורמטיבית הקיימת כיום, אציע להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן. תחת זאת יש לשאוף לכך, שההסדרים שנקבעים על ידי בית המשפט, בכל הנוגע לאחריות ההורית ולהסדרי השהות יהיו כאלה שיאפשרו את מימוש האחריות ההורית, שמבוטאת כיום במושג האפוטרופסות (ויש מי שמכנה זאת "משמורת משפטית משותפת") של שני ההורים, בצורה המטיבה ביותר, מבחינת טובתו של הקטין"