צוואה הדדית היא צוואה אשר נערכת על ידי שני בני הזוג במשותף, צוואה הדדית יכולה להיערך במסמך אחד משותף או בשני מסמכים נפרדים ובה קובעים שני הצדדים הוראות שיחולו עליהם בנוגע לחלוקת הרכוש לאחר פטירת כל אחד מהם.
כאשר לא נערכת צוואה, הילדים אשר יורשים מחצית מן העזבון יכולים לדרוש פירוק שיתוף ומכירת נכסי העזבון כך שבן הזוג הנותר בחיים יעמוד אל מול שוקת שבורה.
אי לכך, הנוסח המקובל כאשר עורכים צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג אשר נותר בחיים יורש את כל הרכוש והכספים של שני בני הזוג ורק לאחר מותו של בן הזוג השני, ירשו הילדים את העזבון.
כאמור, היתרון שבעריכת צוואה הדדית הוא בכך שבן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי אפשרי בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים בהיעדר צוואה, הם עשויים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית, בין אם מדובר בהורהו של היורש ובין אם בן זוג מנישואים שניים של המנוח או ידוע בציבור.
יתרון נוסף בעריכת צוואה הדדית הוא מניעת מצב בו לאחר פטירת המוריש, ישנה בן הזוג הנותר בחיים את הצוואה ויוריש את העזבון לאדם אחר לו לא התכוון המנוח להוריש את רכושו.
אי לכך, קבע התיקון לחוק כי הירושה מחודש אוגוסט 2005 הגבלה בנוגע לאפשרות לשנות צוואה הדדית באופן חד צדדי.
המחוקק הגביל את אפשרות אחד מבני הזוג לבטל צוואה הדדית (עקב עיקרון ההסתמכות) וקבע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו עדיין בחיים, על המבקש, לתת לו הודעה בכתב על ביטול צוואה , וכתוצאה מכך – יתבטלו הצוואות ההדדיות של בני הזוג.
2. אם בן הזוג של המבקש לבטל את צוואתו כבר נפטר, אזי על בן הזוג שנותר בחיים, להסתלק מכל זכות בעיזבון אותו הוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שנפטר, ואם חולק כבר עיזבון – עליו להחזיר כל מה שקיבל.
כאשר נערכת צוואה הדדית אם כך, ישנה הסתמכות על עקרון ההדדיות כך שהוראות הצוואה יחייבו את שני בני הזוג והצוואה לא תשונה לאחר פטירתו של אחד מהצדדים ובעצם מעניקה שקט נפשי.
