הגדרת בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל עליהם זכויות וחובות של בני זוג נשואים על אף שהם אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה.
במדינת ישראל בשל העובדה כי הסמכות להסדר נישואין וגירושין נתונה באופן בלעדי לבתי הדין הדתיים, ישנן אוכלוסיות אשר אינן יכולות להינשא כגון:
זוגות חד מיניים, חסרי דת, זוגות מעורבים, פסולי חיתון כגון ממזרים, נישואי כהן לגרושה, נשים האסורות לבעלן ובועלן ועוד.
מכיוון שנכון להיום אין הליך של נישואין אזרחיים בישראל, פותחו שתי חלופות לנישואין, האחד מוסד הידועים בציבור המכיר בזוגות שחיו יחד ללא נישואין ומקנה להם זכויות רבות להן זכאים זוגות נשואים והאופציה השניה הינה נישואין בחו"ל ורישומם במשרד הפנים.
יש לשים לב כי ככל ובני זוג יהודים אשר נישאו בחו"ל יחפצו להתגרש, יהיה עליהם לעשות זאת בבית הדין הרבני אשר לו הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים.
במרוצת השנים קבע ביהמ"ש שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור:
האחד- חיי משפחה - חיים אינטימיים כמו בין בעל לאשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה אהבה, מסירות ונאמנות המראה כי קשרו את גורלם זה בזה.
השני - ניהול משק בית משותף - לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
כמה זמן על בני הזוג להיות ביחד על מנת שיוגדרו כידועים בציבור?
אין תקופת זמן מוגדרת, ביהמ"ש יכריע כל מקרה לגופו אולם, בפס"ד אמיר נ' זגר נקבע כי למרות שבני הזוג התגוררו יחדיו במשך תקופה של כ-3 חודשים בלבד, ביהמ"ש הקנה לאישה מעמד של ידועה בציבור לצורך ירושה מבן זוגה המנוח.
הזכויות הכלכליות של הידועים בציבור זהות כמעט לחלוטין לאלו של הזוגות הנשואים, גם זכויות הירושה של ידועים בציבור לרשת זה את זה זהות לזכותם של בני זוג נשואים בתנאי שאף אחד מבני הזוג לא היה נשוי בעת הפטירה ובתנאי שאין צוואה הקובעת אחרת.
