כאשר בני זוג נפרדים, זמני השהות בין הילדים להורים נקבעים בפסק הדין או בהסכם הגירושין. קיום זמני שהות רציפים ועקביים נמצא כאחד המדדים המשמעותיים ביותר להתפתחותם התקינה של הילדים. על ההורים לפעול ולממש את זמני השהות ולהימנע מהפרעה לקיומם.
הורה אשר אינו מאפשר את קיום זמני השהות של הקטינים עם ההורה השני מסתכן בכך כי יטענו לגביו כי הוא יוצר ניכור הורי אצל הילד כלפי ההורה השני, דבר אשר עלול להצביע על העדר אחריות ומסוגלות הורית.
בנוסף כאשר ההפרה וטרפוד זמני השהות עם ההורה השני חוזרת על עצמה והופכת להיות עקבית, עלול ביהמ"ש להטיל סנקציות כספיות על ההורה אשר מטרפד את זמני השהות ולעיתים אף מדובר בעילה של "לקיחת המשמורת" מן ההורה המשמורן אשר אינו מאפשר את זמני השהות בין הקטין להורה השני.
מן העבר השני קיימים מקרים בהם הורה אשר אמור לקיים זמני שהות עם הקטינים אינו מקיימם ומפר אותם חדשות לבקרים, דבר אשר ללא ספק פוגע וגורם לנזק בלתי הפיך לילדים אשר מצפים למפגש עם ההורה וחשים בלתי רצויים ובלתי אהובים. לאור הגישה המייחסת חשיבות עליונה לקיום זמני השהות, בתי המשפט נוהגים להטיל סנקציות על הורים אשר מפרים את זמני השהות באופן שיטתי וכאשר כל האמצעים האחרים לא הועילו.
למען ההתפתחות התקינה של ילדכם אני ממליצה שלא להפר ולא למנוע את זמני השהות עימם ללא קיומה של סיבה מוצדקת ומהותית, ובכלל - תאהבו את הילדים שלכם יותר מאשר אתם שונאים את האקס/ית.
