"גניבת זרע" הינה נטילת זרע של גבר במרמה או הפרת התחייבות, למעשה מדובר במצב בו אישה במטרה להרות הטעתה גבר על ידי מצג שווא לפיו היא אינה יכולה או אינה רוצה להיכנס להריון, למשל סיפרה כי היא עקרה או כי הינה נוטלת גלולות, ולהפתעת הגבר אשר קיים יחסי מין לא מוגנים, הוא מוצא עצמו אב בעל כורחו.
בתי המשפט מתמודדים עם אין ספור תביעות אבהות ועם אבות הטוענים כי מדובר בגניבת זרע. ככלל אף אם מדובר באם אשר רימתה את האב לצורך כניסה להריון, יפסוק ביהמ"ש כי על האב לשלם מזונות לילד אשר אינו אשם בדרך בה נוצר וזקוק למזונות ושני הורים.
תפיסת ביהמ"ש הינה כי לאב ישנה אחריות במהלך קיום יחסי המין וככל והוא אינו מעוניין בהבאת ילד, עליו להיות אחראי ולהשתמש באמצעי מניעה. כך קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, הנשיא מאיר שמגר: "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין".
על אף פסיקה זו, קיימות גם פסיקות "אחרות" כאשר מוכח באופן חד משמעי שמדובר במעשה רמייה של האישה, כך למשל במקרה בו בני זוג חרדים התגרשו לאחר שניסיונותיהם להיכנס להריון באמצעות הפריה תוך רחמית כשלו, מספר ימים טרם סידור הגט הסכים הבעל לעשות ניסיון אחרון להרות וקיים יחסי מין עם האישה במחשבה כי גם הפעם הניסיון לא יצלח.
לאחר הגירושין עשתה האישה מעשה וביצעה הפריה חוץ גופית בחו"ל מביצית של תורמת זרה וכך כ- 11 חודשים לאחר הגירושין ילדה האישה תינוקת. לאורך שנים לא ידע האיש על קיום הילדה וקיומה נודע לו על דרך המקרה באמצעות הגננת.
האישה הגישה כנגדו תביעת אבהות ממנה התנער ובסופה הוכרזה הקטינה כביתו, בנוסף האישה הגישה תביעת מזונות קטינה. השופט נמרוד פלקס קבע כי אין ספק שהאיש לא הסכים ולא ידע כי האישה תשתמש בזרעו כדי לבצע הפריה חוץ גופית עם ביצית של תורמת זרה ומשכך הפרה כלפיו את חובת תום הלב וההגינות ואף ביצעה כלפיו את עוולת התרמית.
משכך, קבע השופט כי האישה תחויב בפיצוי הבעל, ראשית יהיה על האישה לשפות את הבעל על כל סכומי המזונות אותם ישלם עבור מזונות הקטינה. בהקשר זה, נקבע, כי אין להעניש את הקטינה על חטאי אמה, ולפיכך אין מנוס מחיוב האב בתשלום מזונותיה.
שנית נקבע, כי האישה תיאלץ לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪ גם על עגמת הנפש שנגרמה לו, בכך שיש לו בת מחוץ לנישואין בעל כורחו.
על מנת שלא לפגוע בקטינה, שכן לאם אין יכולת כלכלית, המועד בו תשלם בפועל את הפיצוי לאב, יהיה כשקטינה תגדל ותהא בגירה, אלא אם לפני כן, תוכל האם לעמוד בכך כלכלית.
בשל עיקרון טובת הילד אשר מנחה את ביהמ"ש לענייני משפחה, מוטלת על ההורים האחריות והחובה לדאוג ולטפל בילדיהם, מכאן קמה חובת האבהות, אדם אשר נהפך לאב בשל הריון לא רצוי חייב לשאת באחריות על ילדיו כמתואר בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה מזונות, וכן מדובר בחובה מוסרית ומשפטית גם מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בנוסף שהרי זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו עולה על זכויות האב אשר יהיה מחויב לבצע בדיקת אבהות ואם יסרב לעשות אותה יפעל הדבר לרעתו וביהמ"ש עלול לקבוע כי זוהי ראיה מכרעת כי אותו אדם הינו אביו של הקטין.
מהי בדיקת אבהות ובאילו מצבים היא תתבצע?
בדיקת אבהות הינה בדיקה אשר נעשית בצו בית משפט בלבד, מדובר בבדיקה גנטית, לא פולשנית, נלקחת דגימה מהאב ומהילד. תוצאות הבדיקה הינם בוודאות גבוה ועומדות על וודאות של 99 אחוז. בתי המשפט לענייני משפחה יטו שלא להוציא צו לבדיקה גנטית כאשר יש חשש לממזרות - דהיינו ככל והאם נשואה וקיים חשש כי התינוק הינו מאב אשר אינו הבעל, יטה ביהמ"ש שלא לאפשר את הבדיקה.
