צוואה הינה מסמך הנערך על ידי אדם המביע את רצונו באשר לשאלה כיצד יחולק רכושו לאחר מותו.
בהעדר צוואה, קובע חוק הירושה מיהם היורשים ואיזה חלק יקבל כל יורש. ככל ולא נערכה צוואה והמנוח ניהל זוגיות שהרי בן/ת הזוג יירשו מחצית מהרכוש הרשום על שם המנוח, וילדיו ירשו את המחצית השניה.
על פי חוק הירושה, ישנן ארבע דרכים לעריכת צוואה:
צוואה בכתב יד - על המצווה לכתוב את הצוואה בכתב ידו (לא מודפס), יש לרשום את תאריך עריכת הצוואה ולהוסיף חתימה.
צוואה בעדים - זוהי הצוואה השכיחה ביותר הנערכת בד"כ במשרדי עו"ד, הצוואה תיערך בכתב (ניתן גם בהדפסה), יש לכתוב תאריך, לחתום ונדרשת גם חתימת שני עדים המאשרים כי המצווה הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו וחתם עליה בנוכחותם.
צוואה בפני רשות - צוואה אשר נערכת בפני נוטריון, או בפני שופט או דיין בבית דין דתי.
צוואת שכיב מרע - צוואת אדם העומד בפני המוות, עליו לצוות את רצונו בפני שני עדים, אין דרישת כתב אולם העדים עצמם נדרשים לכתוב את רצונו במסמך (זכרון דברים) אשר יופקד אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה זו תקפה לחודש ימים בלבד.
בימים אלו מתחוללת רפורמה בחוק הירושה, אשר מטרתה להתאים את חוק הירושה לתקופה המודרנית, בין היתר מדובר על האפשרות לערוך צוואה באמצעות הקלטה בשים לב למניפולציות ולסכנות הטכנולוגיות הטמונות בעריכת צוואה בדרך זו.
