על פי ההלכה היהודית לבעל מספר חובות כלפי האישה, אחת מהן הינה החובה לזון (לפרנס) אותה. מלבד לחובה לספק מזון לאישה, עליו לדאוג לכלל צרכיה האמתיים של האישה כגון ביגוד, הנעלה, איפור, בילויים, אחזקת רכב, צרכים רפואיים, טיפולי שיניים וכמובן עליו לדאוג לה לקורת גג בשכירות או בעלות ואף לשאת בהוצאות אחזקתו.
על פי ההלכה קיים הכלל: "עולה עמו ואינו יורדת" לפיכך האישה יכולה לדרוש מהבעל לחיות בהתאם לרמה שמצבו הכלכלי מאפשר ומאידך לכל הפחות במצב בו חייתה טרם נישאה לו. הבעל אינו יכול לדרוש מן האישה להסתפק ברמת חיים נמוכה אם ידו משגת רמת חיים גבוהה יותר.
בחיוב מזונות כלפי אישה מתחשבים במעמדו של הבעל, בהשכלתו, ברכושו, ובפוטנציאל ההשתכרות שיש לו כמו גם ביכולתו המוכחת בעבר. אישה אינה חייבת לעבוד כדי לפרנס את בעלה, הבעל מחויב לעשות כן. החובות אינם הדדיים, והחיוב המוטל על הבעל הינו כמעט מוחלט למעט במקרים חריגים.
באילו מקרים אינה זכאית אישה למזונותיה?
• אם האישה עזבה את הבית בד"כ היא תפסיד את מזונותיה אלא אם תוכיח כי הייתה לעזיבתה סיבה טובה (כגון אלימות), אם הבעל הוא זה אשר עזב את הבית ללא סיבה טובה, האישה לא תפסיד את מזונותיה.
• אישה נואפת שזנתה תחת בעלה שהרי בעלה פטור ממזונותיה ומכתובתה ותוספת כתובתה.
• אישה מורדת עשויה להפסיד את מזונותיה- אישה מורדת הינה אישה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה, יחד עם זאת אישה המסרבת לחיי אישות רק לעיתים ואינה מוכנה להיעתר לדרישות הבעל בכל עת, אינה נחשבת מורדת מאחר ואין האישה שבוית חרב החייבת להיענות לבעל בכל שעה. כאשר לאישה יש סיבה מספיק טובה שלא לקיים יחסי אישות עם הבעל, כגון גבר המקיים קשרים עם אחרת, גבר שלא שולט בעצביו, גבר אשר נוהג להתפרץ ומתנהג בגסות, כאשר הגבר עצמו עזב את בית הצדדים, כאשר הגבר מכאיב לה בזמן יחסי האישות, מאשים אותה כי בגדה בו מבלי שהוכיח זאת, סובל מהתקפי זעם, כל אלו סיבות המצדיקות את סירובה לקיים יחסי אישות עם הבעל ולקבל מזונות למרות ההימנעות מקיום יחסי האישות.
• אישה עובדת- ההלכה אומרת כי אין חובה על האישה לעבוד מחוץ לבית וחובתו של הבעל לדאוג למזונותיה, יחד עם זאת כאשר אישה עובדת ומתפרנסת שהרי "מעשה ידיה תחת מזונותיה" דהיינו משכורתה מהווה את מזונותיה והבעל זכאי לזקוף את שכרה ממעשה ידיה תחת מזונותיה ולצאת לידי חובתו. ככל והכנסתה של האישה מעבודתה אינה מספקת למימון צרכיה על פי רמת החיים לה הורגלה שהרי הבעל יהא מחויב להשלים את מזונותיה בהתאם.
מזונות אישה עד מתי?
ככלל, אישה זכאית למזונות עד לביצוע הגט בפועל. בעל חייב לשאת במזונות אשתו כל עוד הם נישואין ובתנאי שלא ניתן פסק דין הקובע אחרת. מעת שהצדדים מתגרשים, אין הגרוש חייב עוד במזונות הגרושה, אלא אם כן הסכים לכך באופן מפורש בהסכם ממון או הסכם גירושין, שכן החיוב פוקע ביום הגט. חשוב שלא להתבלבל בין מזונות אישה לבין מזונות ילדים, החיוב במזונות אישה פוקע עם מתן הגט או בהתקיים הנסיבות השוללות את המזונות ואשר פורטו לעיל, אולם חובת מזונות הילדים קיימת עד הגיע הילדים לגיל 18/סיום תיכון, ובמקרים מסוימים גם לאחר מכן.
