יואב, גבר נאה בתחילת שנות החמישים לחייו, הגיע אליי לאחר ששירלי אשתו מזה 20 שנה הודיעה לו באמצע טיפול זוגי, שברצונה להתגרש. באותה נשימה הודיעה לו שירלי שלא מגיע לו אפילו שקל מהדירה שלהם מכיוון שהיא רשומה בטאבו על שמה בלבד.
"תארוז מזוודה ותעוף" אמרה, "ולגבי המזונות אין מה לדבר על פחות ממספר תלת ספרתי, הילדים שלך לא צריכים לסבול רק כי אבא שלהם אפס".
יואב סיפר לי שהכיר את שירלי לאחר שנישואיו הראשונים עלו על שרטון. מתוך רצון לכפר על הטעויות מהנישואין הראשונים ובמטרה כי הפעם זה יצליח, הסכים יואב לכל דרישה של שירלי, אשר לא הייתה קלה לריצוי. את הדירה רכשו מספר חודשים לפני החתונה, מכספים שהוריה נתנו לזוג במתנה, בתוספת הסכום שנישאר לו מהגירושין ובנוסף נטלו משכנתא.
"בזמנו שירלי אמרה לי שלא כדאי שהדירה תירשם גם על שמי כדי שגרושתי לא תחשוב שהעלמתי ממנה כספים, ואני שהרגשתי מחויבות עצומה להצלחת הנישואין וסמכתי עליה, לא התווכחתי".
כדי לעמוד בתשלומי המשכנתא וברמת החיים הגבוהה אותה דרשה שירלי, עבד יואב שעות על גבי שעות. לאחר שילדיו נולדו הוא אף הוסיף משרת לילה כשומר בחברת אבטחה, כדי שלא יחסר להם דבר.
כך יצא שמיום לידתם הייתה שירלי אחראית על גידולם וחינוכם של הילדים ויואב על אף שלא תמיד הסכים עם הדרך, לא התערב.
עם השנים, הם החלו להתנהג יותר כמו שותפים לדירה ולא כמו זוג נשוי, סיפר. לטיפול הזוגי הם הלכו כמוצא אחרון "למען ילדיהם" המתבגרים.
אט אט החלה שירלי להסית את הילדים, וזרעה בתודעתם שאבא רוצה להתגרש כי לא אכפת לו מהם, בטח יש לו מאהבת ואולי היא אפילו בהריון, "הוא יתחתן ויביא לילדיו החדשים את כל החפצים שלכם ואתכם הוא ישכח, אבל אין לכם מה לדאוג, אמא כאן כדי לשמור עליכם ולדאוג לזכויות שלכם כמו שעשיתי מהיום שנולדתם".
כדי להשלים את התמונה המעוותת אותה יצרה במוחם, החלה שירלי להצמיד פתקים בכל רחבי הבית, כך שאפילו על בקבוק השוקו במקרר היה רשום: "נא לא לגעת, שייך לילדים". כך גם על המחשב, האופניים, הגלגליות, וכו' וכו'....
הילדים אשר מצוקתם נראתה לעין, החלו לפתח בעיות התנהגותיות שונות וציוניהם ירדו בהתאם, שירלי כמובן עטה על ההזדמנות וסיפרה להם ולכל הסביבה שהם במשבר בגלל שיואב החליט להתגרש ולפרק את הבית.
על אף שיואב שילם את מרבית הוצאות הבית והילדים, הגישה שירלי תביעת מזונות מנופחת, מטעמים אסטרטגיים לשם הפעלת לחץ.
להפתעתה, יחד עם כתב ההגנה, קיבלה שירלי תביעה למתן פסק דין הצהרתי בו דרש יואב מחצית מדירת המגורים.
מכיוון שצפיתי שתכונות האופי של שירלי יחד עם מצבה המנטלי המצוי בהתקפה, עלולים לגרום לה להגיש תלונת שווא, הנחתי את יואב להצטייד במכשיר הקלטה אשר יתעד את האינטרקציה בינו לבין שירלי והילדים.
ואכן כצפוי בתוך פחות מיממה מאז הגיש יואב את כתב התביעה, הגישה שירלי בקשה דחופה לצו הגנה מכיוון שיואב לדבריה, הכה אותה ומתעלל דרך קבע בילדים.
את ההשפלה שיואב חש כאשר באה ניידת לקחת אותו, הוא לא ישכח לעולם. ואת ההשפלה ששירלי חשה כאשר נחקרה על ידי בדיון בבית המשפט היא לא תשכח לעולם.
דבר לא הכין אותה לכך שהיא הוקלטה. מההקלטה עלה באופן ברור שהיא זו אשר מאיימת ומאמללת את יואב אשר בסך הכל רצה להיפרד בצורה יפה ומכובדת.
מתדיינים רבים אינם יודעים שבתחום דיני המשפחה אותו השופט דן לאורך כל ההליכים במכלול כל המחלוקות הקשורות אליה, מבחינת “one family- one judge” כך שתלונת השווא הייתה גול עצמי עבור שירלי. השופט אשר ראה כיצד שירלי מתפתלת על דוכן העדים, הקשיב להקלטה ומהר מאוד הבין את התמונה וקנס את שירלי בהוצאות משפט והוצאות לטובת אוצר המדינה.
המהלך של תלונת השווא היה "גיים צ'יינג'ר" מבחינת שירלי וגם כאשר החליפה את באת כוחה לאחד מעורכי הדין המובילים והמוערכים בתחום, זה לא עזר לה והשופט אשר דעתו עליה כבר הייתה מגובשת, המליץ לבא כוחה להסכים לתביעה ולרשום את מחצית הדירה על שם יואב, כדי לחסוך לעצמה הוצאות משפט נוספות.
עורך דינה של שירלי אשר "הבין עניין" הסביר לה את מצבה המשפטי, ומהר מאוד הגענו להבנות על פיהן שירלי תישאר עם הדירה אך תשלם ליואב מחצית משוויה בהתאם להערכת הוערך השמאי. ניסחנו הסכם גירושין כולל, עם מזונות סבירים שיאפשרו גם ליואב לחיות בכבוד מבלי לעבוד סביב השעון וכמובן סדרי שהות עם ילדיו.
כעבור חודשיים מאז שההליכים הסתיימו, יואב שלח לי תמונה משותפת יחד עם שירלי והילדים, אשר על אף גירושיהם השכילו והחליטו לחגוג לילדים יום הולדת ביחד ומאז מידי שנה אני מקבלת תמונה של יואב, שירלי והילדים חוגגים ימי הולדת, בשנים האחרונות הצטרפו לתמונה גם בני זוגם החדשים של יואב ושירלי, התמונות משדרות אידליה משפחתית רחוקה שנות אור מהמצב אשר היה בתחילת ההליכים המשפטיים, וחיוכם של הילדים אשר ניבט מהתמונה, ממלא את הלב ושווה את הכל.
