יוסף גבר מזוקן כבן שישים, הגיע אליי שבור ומבולבל. בעיניים דומעות סיפר שאשתו סיגל החליטה להתגרש אך הוא לא מבין למה, למה לעזאזל בגיל שישים, אחרי שחיתנו את כל ארבעת ילדיהם והם חובקים תשעה נכדים מדהימים, אין להם כל דאגות כלכליות וסוף סוף הגיע הזמן שלהם להינות מהיחד, למה היא רוצה להתגרש דווקא עכשיו? "אני אוהב אותה, אני לא מבין מה עובר עליה והיא לא מוכנה לדבר איתי, אמר בקול חנוק "
חשדתי שהרצון של סיגל להתגרש נובע מקשר רומנטי כל שהוא ולצורך בדיקה וקישרתי בין יוסף לבין החוקר הפרטי שלי, ובינתיים הצעתי ליוסף שנגיש תביעה לשלום בית.
תביעה לשלום בית היא תביעה המוגשת לבית הדין הרבני כדי שזה יסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואישה.
יחד עם התביעה לשלום בית ועל אף שמדובר בסעד שמתבקש בד"כ ע"י נשים ולא ע"י גברים, הגשתי בקשה למתן צו למדור ספציפי- זהו צו אשר אינו מאפשר את מכירת הדירה עד אשר תתברר התביעה לשלום בית ואף עשוי במקרים מסוימים לאפשר לצד המבקש את שלום הבית להתגורר בבית שנים על גבי שנים, תוך פגיעה משמעותית בזכות הקניין של בן/ת הזוג אשר אינו יכול למכור ולקבל את חלקו בדירה.
שכנעתי את בית הדין הרבני שבקשתו של יוסף לשלום בית הינה כנה ואמיתית, בית הדין נתן צו למדור ספציפי וקבע דיון בתביעה לשלום בית רק לעוד תשעה חודשים-מה שאומר שלפחות תשעה חודשים סיגל לא תוכל לבקש פירוק שיתוף בדירה.
סיגל לא אהבה בלשון המעטה את ההחלטה, ומהר מאוד כפי ששיערתי שיקרה, הגישה תלונה בה העלילה עלילות שווא איומות על יוסף במטרה להרחיקה ממנו.
בתזמון מדויק, שלח לי החוקר את דוח החקירה, מסתבר שסיגל עשתה הרבה מאוד "כושר" עם מאמן הכושר במכון, רק שבמקום להשתמש במכשירים, היא שרפה קלוריות במקלחות...
חששתי מתגובתו של יוסף אשר אהבתו לסיגל הייתה עדיין עזה, זימנתי אותו למשרדי ויחד עם החוקר סיפרתי לו באופן הכי אמפתי שניתן על מעלליה של סיגל. יוסף האדים כולו ודפק על השולחן "ממני היא מתחמקת חודשים ועם הייצור הזה שיכול להיות הבן שלה היא שוכבת??? אני אעשה לה בושות, אני אספר לכל העולם, הילדים לא יסלחו לה!!! "
ניסיתי להרגיע את יוסף ולומר לו שאסור לו לספר לילדים, על אף שהם מבוגרים וכבר הורים בעצמם, אף ילד, מבוגר ככל שיהיה, אינו שמח לגלות שההורה שלו מקיים יחסי מין ועוד עם אדם שהוא אינו ההורה השני שלו. אבל יוסף אשר נפגע עד עמקי נשמתו לא הקשיב לי ופער בליבם של ילדיו חור גדול.
כעבור מספר ימים הגיע שוב יוסף למשרדי ואמר שהחליט להמשיך עם תביעת שלום הבית, הסברתי ליוסף שברגע שהדיינים יגלו שסיגל בגדה בו הם ידחו את תביעת שלום הבית בשל האיסור ההלכתי: "אסורה על בעלה ובועלה". "לא אכפת לי אמר יוסף!!! אני לא אתן לה גט לעולם, היא תשלם על זה ביוקר, אני מעדיף לתת לך את הכסף של הבית ולא לה". אם בתחילה ביקש יוסף שלום בית מפאת אהבתו לסיגל, שהרי רגש זה התחלף בשנאה וברצון לנקמה.
ידעתי שיוסף נמצא במצוקה עצומה, ניסיתי להפנות אותו לעזרה נפשית אך הוא סירב בכל תוקף. הסברתי ליוסף שלא אוכל להמשיך לייצג אותו יותר, אינני מצייגת בעלים אשר מעגנים את נשותיהם. הסברתי ליוסף שכעת יש עילה לגט, וככל והוא לא ייתן לסיגל גט הוא עלול לקבל סנקציות מביה"ד, כגון קנסות, ואפילו כלא. "תשחרר אותה", הצעתי, "אם נועדתם להיות יחד היא תשוב אליך", ניסיתי, לשווא. יוסף סירב בתוקף, מהר מאוד הבנתי שהוא מצא עו"ד אחר ששמח לייצג אותו.
כעבור כשנה יוסף התקשר לעדכן אותי שהוא כבר במקום אחר, כאשר איום הסנקציות ריחף על ראשו ולא היה רק בתיאוריה הוא ניאות לתת גט לסיגל, "חבל שלא הקשבתי לך אז הוא אמר, הילדים מחקו את סיגל מחייהם אבל הם לא סולחים גם לי על ששיתפתי אותם במעלליה" הוא אמר ומחה דמעה.
